פרשת בשלח- מצוות ציצית

"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם" : על כפל הלשון בפתח פרשת ציצית: "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם", אומר המדרש: "דבר ואמרת" להזהיר גדולים על הקטנים, שישמרו מצוות ציצית, השקולה כנגד כל שאר מצוות התורה. וכך מספר ר' מנחם בקר: האדמו"רים לבית רוז'ין היו נוהגים לעטוף התינוקות מבני חודש ומעלה ב'ארבע כנפות'.

ומעשה ברבי דוד משה מצ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין, שהיה תינוק המוטל בעריסה ולפתע החל בוכה בקולי קולות ובשום פנים אי אפשר היה להרגיעו . נבהלה הרבנית ונכנסה לחדר בעלה ליטול ממנו עצה, מה לעשות בתינוק הבוכה ללא הפסק. לכי נא ובדקי את הציציות של הטלית קטן שהלבשת היום את הילד! _ קרא הצדיק בקול רגוע ושב לעיין בספר שלפניו. מיהרה הרבנית אל התינוק וגילתה שחוט דק אחד מן הטלית הקטן, שהלבישה באותו בוקר את דוד משה הקטן נקרע בוו שבלט בקצה העריסה. מיד הסירה הרבנית מן התינוק את הטלית – קטן הפגומה ועטפה אותו ב'ארבע כנפות' כשרות, וכהרף עין נרגע התינוק והחל מחייך בעיניו הרכות והטובות.

מאותו יום והלאה , מספרים חסידי רוז'ין , היו מכנים את הצדיק רבי דוד משה מצ'ורטקוב: "היהודי בעל הציצית".

שבת שלום ומבורך/ שאול יצחק שיף/ רעננה